- מְעוֹרָב
- מְעוֹרָבm. (denom. of עֶרֶב), מ׳ שמש one who has become clean with the setting of the sun (Lev. 22:7), opp. to טבול יום, v. טָבַל I.Pl. מְעוֹרְבֵי (ה)שמש. Par. III, 7; Tosef. ib. III, 7. Ib. 6 מערבי שמש, מערבי של שמש (corr. acc.).Fem. מְעוֹרֶבֶת. Sifra Mtsora, Zab., Par. 5, ch. IX.מְעוּרָב mixed, v. עָרַב I.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
